סנט פטרסבורג מאי 2011 חלק 3

לאורך הטיילת

מעט היסטוריה

בשנת 1240 אלכסנדר מנובוגרוד הביס את השבדים ליד שפך נהר הניבה ובכך זכה בתואר נבסקי. רצונו של פטר הגדול במאה ה-17 היה להפוך את רוסיה למעצמה אירופית. פטר הגדול פיוטר הראשון אלכסייביץ' המוכר בשם פיוטר הגדול וכן פטר הגדול 9 ביוני 1672 – 8 בפברואר 1725 היה שליט רוסיה החל מ-7 במאי 1682 ועד ליום מותו. ראשית שלטונו היתה במשותף עם אחיו החלש והחולני איוואן החמישי, עד למותו של האח בשנת 1696. משנה זו נותר שליט יחיד עד שנת 1724, בה החל לחלוק את השלטון עם אשתו יקטרינה הראשונה. תקופת שלטונו של פיוטר עמדה בסימן התפשטותה הטריטוריאלית של רוסיה לכיוון מערב והפיכתה למעצמה אירופית מדרגה ראשונה.

בתחילת המאה ה17 הוא תפס את המוצבים על נהר הניבה והקים את מצודת פטרוס ופאולוס לאורך גדת הנהר ומטרים ספורים מהים במטרה להגן על העיר מכובשים. הוא הביס את השבדים בפולטאבה והחל לבנות את העיר. שמה ההולנדי של העיר היה סאנקט פייטר על שם הביצות שהיו במקום.

ב-1712 הפך פטר את המקום לבירתו ואילץ את פקידי ממשלתו כולל האצילים והסוחרים לעבור לעיר ולבנות במקום את בתיהם. איכרים גויסו לעבודות כפיה כדי לבנות את העיר. ורבים מהם מתו ביסורים. אדריכלים ואומנים הובאו לכאן מכל אירופה. עם מותו של פטר ב-1725 אוכלוסיית העיר הייתה גדולה. ו-90 אחוז מהסחר עבר דרך העיר. יורשיו של פטר העבירו את הבירה חזרה  למוסקבה. אבל הקיסרית אנה איוואנובנה חזרה לסנט פטרבורג. בשנים 1741-1825 תחת שלטונם של הקיסרים אליזבטה, יקטרינה הגדולה ואלכסנדר ה-1, והפכה העיר לקוסמופוליטית. חצר המלכות שלה היתה מפורסמת בהדרה. המלכים שהגיעו לעיא בנו מקבץ של ארמונות גדולים, בנייני ממשל וכנסיות, שהפכו את העיר לאחת מערי הבירה המרשימות ביותר באירופה. שחרור הצמיתים ב-1861 והתיעוש שהגיע לשיאו בשנות ה-90 של המאה ה-19 הביאו לעיר גל של פועלים עניים, דבר שגרם לצפיפות, לבעיות תברואה, למגיפות ולתסיסה מסוכנת.

סנט פטרבורג הפכה לחממה לשביתות ולאלימות פוליטית והייתה לב המהפכה של 1905 שניצתה ביום א' היום העקוב מדם – התשעה בינואר 1905. השובתים צעדו במחאה לעבר ארמון החורף של הצאר ונורו על ידי חיילים. ב-1914, בגל של פטריוטיזם גואה, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה,שונה שם העיר לפטרוגרד. התגוררו בה שני מיליון תושבים. פטרוגרד היתה ערש למהפכה ב-1917. מחאת הפועלים לשביתה כללית, שכללה גם את החיילים ושמה קץ למלוכה בחודש מרץ. שהיוותה מוקד סוציאליסטי לדרישות הפועלים והחיילים, החלה להתכנס בארמון העירוני טאוריד והחלה  ממשלת פטרוגרד ברפורמה הזמנית של רוסיה.

לנין במלוא הדרו

באפריל נסע לנין לפטרוגרד כדי לארגן את המפלגה הבולשביקית. המהפכה עצמה פרצה לאחר שהבולשביקים תפסו ב-24 באוקטובר עמדות מפתח בפטרוגרד. הממשלה החדשה פעלה מכאן עד מרץ 1918, אז עברה למוסקבה עקב החשש מפני מתקפה גרמנית על פטרוגראד. לאחר מותו של לנין ב-1924 נקראה העיר מחדש לנינגרד. היא שימשה מרכז לתוכניות התיעוש של סטלין בשנות ה-30. וב-1939 כבר היו בה שלושה מיליון תושבים, שייצרו % 11 מן התוצרת התעשייתית הסובייטית.

סטלין, חשש מפני בסיס כוח נוסף על זה במוסקבה. הוצאתו להורג ב-1934 של המנהיג הקומוניסטי המקומי, סרגיי קירוב, בישרה את תחילת הטיהורים של שנות ה-30 במפלגה הקומוניסטית. כשהגרמנים תקפו את ברה"מ ב-1941,הם הגיעו ללנינגרד תוך חודשיים וחצי בלבד. כיוון שראה אותה כמקום הולדתו של הבולשביזם, שנא היטלר את העיר ונשבע למחוק אותה מעל פני האדמה. חייליו צרו על סנט פטרסבורג מספטמבר 1941 עד סוף ינואר 1944, אנשים רבים פונו, ובכל זאת נספו חצי מיליון עד מיליון איש מההפצצות, מרעב וממחלות. לאחר המלחמה נבנתה לנינגרד מחדש וכמו נולדה מחדש, אך רק ב-1960 עלה מספר התושבים על זה שהיה בה לפני מלחמת העולם השנייה. ב-1991 הוכרז באופן רשמי על 'מותה' של ברית המועצות, ותושבי לנינגרד בחרו לשנות את שמה של העיר לסנט פטרבורג.

השקעות זרות העניקו לעיר תנופת פיתוח אדירה. סנט פטרבורג ביססה את עצמה מחדש כחלון של רוסיה למערב. אך לא הכל היה פשוט וקל: אף שהאנשים היו חופשיים יותר, והחנויות היו עמוסות סחורה, לרבים לא היה כסף ליהנות מהשגשוג החדש, ושיעורי הפשיעה עלו.

האוטובוס ממשיך בדרכו לבית המלון. כיכר הניצחוןאנחנו עוברים את כיכר ויקטורי

אנדרטה

אנדרטת הגבורה של מגיני לנינגרד

יש בסנט פטרסבורג 42 איים שמחוברים בגשרים. היו יותר מ -100 איים שחלקם נעלמו ואלו נשארו.

אנחנו מגיעים לעיר התחתית -ולהיי מרקט. מקום בו קבל דוסטוייבסקי את ההשראה לספרו החטא ועונשו. האזור היה מאוד פופולרי. גם היום יש כאן מרכזי קניות שצריך הרבה מצלצלים כדי לרכוש שם פריט קטן.

בדרך, בניין בית המשמר – גארד האוס. הסופר דוסטויבסקי היה אסור שם יומיים.

עוברים עוד תעלות יפות וגשרים,סיינט קטדרו אילנד שנמצא ליד המלון. נבנה במשך 40 שנה בהשגחת  ארכיטקט צרפתי.

סנט פטרבורג בנויה על פני רשת תעלות המקשרת את הניבה, הוולגה והים הלבן.

הרחוב הראשי הוא רחוב נייבסקי פרוספקט  שמהווה גם מרכז ההיסטורי. עשרות גשרים יפהפים בעיר מחברים בין האיים והשכונות השונות. מספר גשרים קשורים למערכת מתוכננת היטב, ובלילות הם מתרוממים כדי לאפשר מעבר ספינות בתעלות. הזהירו אותנו שאם אנחנו רוצים לראות את פתיחת הגשרים, חובה לקחת בחשבון שמלון שנמצא בצד בו עומדים.

הכיכר היפהפיה

בכיכר נמצא המלון המפואר וולדורף בו תכנן היטלר יימח שמו לערוך מסיבה ונכשל. גברת מדונה התאכסנה במלון בביקורה בעיר.

 וולדורף אסטוריה מזוית אחרת

וולדורף אסטוריה ,מראה ממול. בניין האדמירליות מרחוק זה עם הצריח.

לאור אלו, סנט פטרבורג,מכונה "ונציה של הצפון" העיר בעלת הצביון האירופי ביותר בערי רוסיה. הבתים מיוחדים ומעוצבים כמיטב המסורת.

הפיכתה של רוסיה למעצמה אירופית היתה הסיבה להקמת "הבירה הצפונית" של הקיסרות הרוסית. פטר הראשון, ששהה באירופה המערבית,למד את מלאכת בניית הספינות, ארכיטקטורה ושפות. הוא הבין שעתידה של רוסיה טמון בהקמתו של צי מודרני ובאירופיזציה. לכן בירה חדשה, קרובה לאירופה ובעלת מוצא לים, היתה חיונית בעיניו .

המקום שבחר הצאר פטר הראשון לעיר הבירה היה אזור ביצות מרוחק וקפוא בשפך נהר נייבה לים הבלטי.

מפת סנט פטרסבורג  בלחיצה

תאריך ייסוד העיר נקבע כ־27 במאי 1703, יום הנחת אבן הפינה למצודת פטרוס ופאולוס. סביב המצודה נבנו בתיהם של הצאר ואנשיו. הנמל והצי נבנו זמן קצר לאחר מכן. מספרים שפטר הראשון ניווט בעצמו את הספינה ההולנדית הראשונה שהגיעה אל הנמל ואירח את הקברניט הנדהם בארמונו, שבאותו זמן היה בעצם בקתה.

אנחנו הגענו לסנט פטרסבורג מספר ימים לפני החגיגות הגדולות להיווסדה של העיר. תנופת קישוטים מסביב. דגלים מונפים. הכיכר מקבלת צבע אחר. הכל לקראת החגיגות הגדולות שמתקיימות מידי שנה ב-27 במאי.

במרכז תלויה בובה של רקדן מעוצב שמסתובבת כל הזמן.

מנופאים מרכיבים את התפאורה לחגיגה

מנופאים מרכיבים את התפאורה לחגיגות

המשך יבוא

סט פטרסבורג חלק 1 

סנט פטרסבורג חלק 2 

סנט פטרסבורג חלק 3

אם אהבתם לחצו על  דרגו אותי

מודעות פרסומת

סנט פטרסבורג מאי 2011 חלק 2


מפה של סנט פטרבורג

סנט פטרבורג  היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה אחרי מוסקבה.  היא נמצאת בצפון-מערב רוסיה,על שפת הים הבלטי בזרועו המזרחית,בשפך נהר הנֶבָה המפצל את העיר לחלקים המשתרעים מסביב לשפכו של הנהר.

החלק הצפוני, החלק המזרחי והחלק הדרומי.

סנט פטרבורג היא העיר הצפונית ביותר ביבשת אירופה.  מהווה מרכז תרבותי אירופי חשוב, בעלת מעמד מרכזי כנמל. ובעיקר פתח למסחר עם אירופה.

האזור המרכזי  הצפוני מחולק לשלושה אזורים. משתרע מאחורי ארמון החורף ומפקדת הצי בגדה הדרומית,היא לב העיר נייבסקי פרוספקט.  רחוב שחובה לטייל בו ברגל לאורך טיילת הים. הרחובות אלגנטיים, הבתים בסגנונות שונים, חלונות, מרפסות מעוצבות ומה לא בעצם. הכל בטוב טעם רק להסיט מבט למעלה ולצדדים כדי לראות את היופי.

בחלק האמצעי שנמצא בקצה הדרומי, יש קבוצת איים. בדלתא שלהם מתנוסס צריח הזהב הגבוה של קתדרלת הקדושים של פטרוס ופאולוס. כאן החלה העיר.

צריח הזהב הגבוה של קתדרלת הקדושים של פטרוס ופאולוס

החלק המערבי של העיר  הוא האי ואסילבסקי שבקצהו המזרחי ניצבים בניינים עתיקים יפים רבים מפרידה ביניהם תעלת בולשאבה נבסקה.
האזור השלישי, המזרחי, הוא הצד של ויבורג משתרע לכיוון מזרח לאורך גדתו הצפונית של נהר הנֶבָה.

העיר נוסדה במאי 1703 על ידי הצאר פיוטר הגדול ושימשה כעיר הבירה מ-1712 ועד 1918.
העיר חדלה לשמש עיר הבירה לאחר מהפכת אוקטובר, כאשר הבירה שבה למוסקבה.

שם העיר השתנה מספר פעמים בהיסטוריה, ואת שמה הנוכחי מבטאים אנשים בדרכים שונות. סָנקט פטרבורג השם שבו משתמשים בני המקום. דוברי עברית רבים קוראים לה "סנט פטרבורג".
כשנוסדה העיר, היא נקראה על שם פטרוס הקדוש.  פיוטר הגדול בחר להשתמש בתחילית "סנקט" ובסיומת "בורג" שמקורן בגרמנית, ובכך רצה לשוות לעיר אופי בינלאומי.
בשנת 1914 שונה שמה לפטרוגרד ובשנת 1924 שונה שמה ללנינגרד על שם ולדימיר לנין.
ב-1991 לאחר משאל עם הוחזר השם סנט פטרבורג . תושבי המקום מקצרים את שם העיר לפטרבורג או פיטר.
באנגלית מכנים את העיר "סיינט פיטרסברג".

בדרך אנחנו עוברים את הכיכר בה נמצא פסלו של לנין.

פסלו של לנין

מאחוריו בניין אופייני לאדריכלות הרוסית של השרות החשאי (אף בי אי או ק.ג.ב.) סביב הפסל מזרקות יפהפיות.

המזרקות ליד אנדרטה לנין

בניין יפה אחד מרבים ברחוב.
להשכיר כאן דירה עולה כ-600 דולר שזה יקר מאוד.

האוטובוס ממשיך בדרכו למלון. אנחנו עוברים את האנדרטה לזכר הנופלים במצור לנינגרד 8 בספטמבר 1941 – 27 בינואר 1944. האנדרטה ממוקמת בשלושה מפלסים, והיא פרי יצירתו של האמן אניקושין.
האנדרטה נחנכה בשנת 1975. יש בה מספר מפלסים.
במפלס העליון מוצג אובליסק בגובה 48 מ', שבחלקו התחתון מוצגות שתי דמויות מונומנטליות, הלוחם והפועל, זה לצד זה. במפלס זה פסלים נוספים המציגים את דמויות הלוחמים והפועלים. במפלס השני טבעת ארד בקוטר 40 מ', הפרוצה בצידיה ומסמלת את המצור שנפרץ. על קיר הטבעת בוערים 14 לפידים לצד שש מדליות: מדליית כוכב הזהב, מדליית מהפכת אוקטובר, מדליית הדגל האדום, שתי מדליות של לנין ומדליית מגיני העיר, שהוענקה לתושבים שלקחו חלק במצור ושרדו. במקום מוזיקת רקע. במפלס התחתון מקדמים את פניכם 900 נרות ארד דולקים לזכר 900 ימי המצור.
האנדרטה יושבת בכיכר הנצחון בקצה שדרות מוסקבה.
כל מי שמגיע לסנט פטרסבורג ולא משנה באיזו דרך, חייב לעבור דרך האנדרטה המרשימה.  האנדרטה הזאת נבנתה בהתנדבות על ידי כל תושבי פטרבורג. התושבים תרמו אלפיים רובלים לצורך הקמת האנדרטה. מאות ואלפים מתושבי פטרבורג ומהמבקרים בה השתתפו פיזית בהקמתה, כשהם עובדים מבוקר עד בוקר ללא הפוגה ובמשמרות. עבדו שם זקנים, ילדים צעירים, נשים, מכל השכבות ומכל הגילים במאמץ משותף להנציח את התקופה הקשה ביותר שידעו תושבי לנינגרד הנצורה. בתשעה במאי 1975, במלאת שלושים שנה לנצחון על הנאצים וסילוקם מלנינגרד, נחנך המונומנט.

צילום מהאוטובוס


צולם מהאוטובוס

האנדרטה

 האובליסק של האנדרטה

 רחוב מוסקובסקי על בתיו היפים

רחוב מוסקובסקי

קשת הניצחון
הוקמה לזכר הניצחון הרוסי במלחמת רוסיה טורקיה של 1828. היא גם שער מרשים לתוך הבירה הקיסרית. הקשת בנויה מברזל יצוק שנבחר כחומר הראשי לבניה.  יש 12 עמודים שכל עמוד ועמוד הורכב מ- תשעה בלוקים נפרדים. זה הוא מבנה הברזל היצוק הגדול בעולם. בהחלט משדר עוצמה.

המשך יבוא

אם אהבתם,דרגו אותי כאן